בורק BUREK

'בורק', מסעדת הקונספט של השף ברק יחזקאלי ממוקמת בשכונת פלורנטין. הייחוד שיש בבורק לעומת מסעדות אחרות הוא שהמטבח פתוח לעייני כל והבישול נעשה בלייב מול האורחים לאורך כל הארוחה. המטבח הוא די קטן, בצורת ר', מצוייד בכל מה שצריך ובו הצוות המוצלח של השף מבשל הכל. במרכז המטבח מוצב אי גדול בו נעשים הפינישים החשובים שכל קהל הסועדים יכול ליהנות ממנו - הרכבת המנות והצילחות.




את ההזמנה למקום ביצעתי זמן רב מראש (המקום פתוח בימים רביעי, חמישי ושישי בערב בלבד) ולבסוף הגעתי לשולחן עבור שישה סועדים ביום שישי בערב. קיבלו את פנינו בנעימים עם קוקטייל פתיחה קטן (קצת יותר גדול מצ'ייסר) על בסיס ערק ולימון ובחצי השעה הראשונה היה מעין מינגלינג, זמן להסתובב בחלל ולחקור בסקרנות את המטבח הפתוח שבו כבר פעל ועמל הצוות על המנות הראשונות.


ברק פתח את הערב בנאום קליל לגבי האופי של המקום, שבא לשלב טאץ' ישראלי באירוח עם מטבח מעניין ומנות שונות, הסביר שבמהלך הערב יוגשו לנו מספר מנות ואנחנו כבר התחלנו להתרגש. בפועל, הערב התחיל כמוצלח והדרדר בהמשך. חשוב שאציין בשלב זה שהמחיר לסועד לערב זה עמד על 350 ש"ח, לפני שתייה ושירות.


מתחילים:

התחלנו עם מספר פתיחים שהוגשו למרכז השולחן תוך תשומת לב למספר האנשים (היינו שישה אנשים לכן קיבלנו פעמיים מכל מנת פתיח). מה היה שם?

לחם מהטעימים שאכלתי בחיי, הוגש חם הישר מהתנור ושילב מרקם וטעם מעניין שנע בין פוקאצ'ה לבין קובנה, משהו שלא טעמתי לפני. הניסיון להפסיק לאכול ממנו כדי לשמור מקום לשאר המנות לא צלח במיוחד.

הלחם הגיע כשלצידו שני מטבלים - האחד ירוק חריף והשני מטבל מדהים של ממרח שקדים (סקורדליה) שלרגע בלבל את כולנו - נראה כמו טחינה, הזכיר אותה גם במרקם, אבל הטעם היה עשיר ומיוחד.

בנוסף קיבלנו מנה של קרם יוגורט קליל עם שמן זית ועליו פלפלים ירוקים שרופים, מה שידוע בורסיה דומה (ללא היוגורט) כמנת טאפס ספרדית מוכרת. בתהליך הזה בדרך כלל הפלפלים מאבדים מחריפותם וגם כאן נאמר לנו שהפלפלים לא חריפים, אבל הביס הראשון בפועל היה מאוד חריף ומפתיע.

סלט ירוק - שלל ירוקים שונים שהיו טריים ומתובלים היטב והוגשו במעיין נייר אפייה מכווצ'ץ', מעליהם גורדה אבן יוגורט שהוסיפה מליחות קלילה למנה. קיבלנו הסבר על אבן היוגורט: מצב בו ממשיכים את תהליך הכנת הלאבנה, בתוך חיתול בד ונותנים לו להישאר ולהתייבש עוד יותר בשמש עד שהוא ממש מתקשה, לכדי אבן. הסלט היה ממש מוצלח.

לסיכום - פתיח מוצלח ומעורר תאבון לקראת הבאות.




המנה הבאה אחריה הייתה טרטר בקר (צלחת לכל סועד):

הגשה סופר אסתטית, עם עיטור סופי של עלה גפן מרשים שיובש בתנור וצמד פירות יער. בעייני זאת הייתה מנה יותר מיוחדת מאשר טעימה, אכלתי טרטרי בקר יותר טובים בחיי. אציין שהייתה איתנו סועדת צמחונית אך בסבב זה לא הייתה אופציה צמחונית מה שהיה בעייני לא מתאים ביחס למחיר וגם לאור העובדה שסועד צמחוני יושב בשלב הזה כשאחרים סביבו נהנים מהאוכל שלהם.






המנה הבאה - שלושה כיסוני רביולי בקונסומה ירקות:

כל אחד מהכיסונים היה במילוי שונה: חציל - שברק הדגיש שיש לו טעם של כבד למרות שהוא צמחוני לגמרי ואני כבר התרגשתי, אבל היה לו טעם מובהק של חציל, סלקים ולאבנה - שהיה מוצלח ומיוחד וירוקים שונים וזעתר - שפחות התחבר לי כמילוי לרביולי. לא מוצלח בעייני. הבצק עצמו היה דק ועדין, ממש טוב.




עיקרית #1:

לאחר מכן קיבלנו מנה מדהימההה של תפוח אדמה שנאפה פעמיים בתנור והזכיר בטעמו תפוח אדמה מדורה. על תפוח האדמה הוגש המרכיב העיקרי שנבחר לפי בקשת הסועד - פירות ים: סרטנים כחולים, דגים: מוסר, צמחוני: ברוקולי. אני טעמתי גם מהסרטנים הכחולים וגם מהמוסר, שניהם היו פשוט מצויינים. השילוב עם תפוח האדמה היה אלוהי, כשבצד היה קרם פרש קר שיצר איזון מושלם להכל. הצלחת הוברשה במעין קרם עגבניות מיובשות ומעל פוזר מעט בצל ירוק.



לאחר המנה הזו האורות נהיו מעט יותר עמומים. לאורך כל הערב היה במקום דיג'יי שהכניס מוזיקה ואווירה למקום אבל בשלב זה הוא הגביר את המוזיקה לרמה לא סבירה שלא איפשרה לקיים שיחה והעיקה. במסגרת ארוחה כל כך יקרה היה חסר בשלב זה האיזון בין הסועדים שרצו בכך לאלו שלא. אולי היה אפשר לנצל את הקומה העליונה לכך ולאפשר לכל סועד ליהנות מערב באווירה לבחירתו. התחושה שלי באותו רגע הייתה שמאוד בא לי ללכת, אבל שאני חייבת להישאר בגלל תג המחיר הגבוה.






עיקרית #2:

העיקרית הזו הייתה הרבה פחות מוצלחת. מנה של קרם שורש סלרי עם בשר שהגיע במידת עשייה שנעה בין מדיום-רייר במרכז הנתח לבין וול-דאן בשוליו, עם מרקם צמיגי מעט. לבשר היה חסר תיבול ומעליו הגיע קרם צ'ימיצ'ורי שהיה טוב בפני עצמו אלא שהוא לא השתלב. קרם שורש הסלרי היה בעייני מאוד מיוחד אבל משהו במנה פשוט לא עבד כמו שצריך. מעל פוזרו מעט ירוקים שהתחממו ולא היו מוצלחים בביס. היה אפשר לעצור במנה הקודמת שלגמרי השאירה טעם של עוד, מה גם שבשלב הזה כבר היה מאוד קשה לאכול כיוון שקצב הארוחה היה איטי מידי וכבר שבענו. מנה מאכזבת.



מתקרבים לסוף - שולחן קינוחים:



השולחן הוכן לעייני הקהל שהתקבץ סביבו, הקינוחים השונים פוזרו להם באלגנטיות ובשפע רב והיה אפשר לנשנש ישירות מהשולחן או לקחת צלחת ולהעמיס עליה כמה שרק מצליחים. שולחן הקינוחים הרשים מאוד את רוב הסועדים, אבל אותי קצת פחות. בעייני שולחן קינוחים זה משהו שנועד לתת "שואו" ובמקרה הזה הוא בא על חשבון הייחודיות וקינוחים שבאמת יגרמו לי להגיד "וואו". מדובר בטרנד שגם בורק בחר להיות חלק ממנו, שאני לעומת זאת דווקא ציפיתי לצלחת אישית מצולחתת באדיקות ובהקפדה עם ביס שיגרום לי לחולשה בפה מרוב אושר.

הקינוחים השונים היו חיתוכי בראוניז, מלבי, שברי בצק עלים, פחזניות גדולות ושמנות, קרמבל קקאו, בננות מסוכרות צלויות בברנר, קרמבל שומשום, שזיפים מבושלים, דובדבנים ופירות יער. במסעדה ברמה הזו אין ספק שזה מסתכם ב"שואו" נטו כי ברור שכל הדברים הללו לא הולכים ביחד ולא מובילים לביסים מרנינים ומרגשים.



לגבי השירות - לכל מספר שולחנות היה מלצר/ית קבועה והמלצרית שלנו הייתה מאוד נעימה ומקצועית. המנות זרמו בקצב שביקשו הסועדים (לא בהסכמה מלאה אבל זה הרגיש "דמוקרטי") ואם כי לא בסנכרון מלא (היו צריכים לדעתי להחליף את הסדר כך שאם שולחן מסויים קיבל בפעם מסויימת את המנה אחרון, בפעם הבאה יקבל אותה ראשון).


שתייה - אציין לחיוב את הסומלייה של המקום, ג'סי, שהיה הסומלייה הכי יעיל ומקצועי שאי פעם פגשתי. התלבטנו רבות לגבי היין בעיקר משום שרב האופציות היו בבקבוק ללא אפשרות לטעימה, אבל הוא התעקש שאם נזמין בקבוק ולא נאהב הוא יחליף לנו (לא משהו מקובל במסעדות). לבסוף בחרנו בבלנד של יקב מונטיפיורי שהיה מצויין (מלבק, שיראז ופטיט סירה).


אסכם ואומר שהחצי הראשון של הערב היה מלא התרגשות כשרוב המנות בו היו טובות (אם כי לא כולן ברמה שציפיתי) והחלק השני של הערב היה כבר מייגע ולא מוצלח (פרט למנת תפוח האדמה והדג/בשר סרטנים). האירוח נמשך 4 שעות כשבסוף כבר חיכיתי לברוח מהמקום ויצאתי בתחושה שקצת רימו אותי במחיר.


#שף


לסיכום:

מחיר: 350 ש"ח לאדם לפני שתייה ושירות, בעייני גבוה מידי ביחס לתמורה. עם שתייה נוספת (בקבוק יין ו-2 בקבוקי מים מינרליים) ושירות המחיר לסועד עמד אצלנו בשולחן על 420 ש"ח. מוגזם. אני מודה שהרגשתי קצת מרומה.

שירות: טוב מאוד. פרט לכך שהיה חסר תזמון ביציאת המנות בין השולחנות השונים. מספר פעמים חיכינו למנות בזמן ששולחנות אחרים כבר התחילו לאכול אותן.

טעם: היו בערך 2-3 מנות מעולות והשאר פחות. ציפיתי למנות מעניינות ומדוייקות בזו אחר זו.

רעש: מוזיקה התנגנה ברקע (יש דיג'יי במקום) ומתישהו הייתה חזקה מידי ולא איפשרה לקיים שיחה.

עיצוב: חלל יפה ונעים.

מידת ניקיון: נקי. המטבח פתוח ובכל רגע הצוות דאג לשמור על ניקיונו.

כתובת: צריפין 39, תל-אביב.

שעות פתיחה: ימים ד'-ו' בשעה 19:30 (יש סבב אחד בכל ערב, התכנסות עד 20:00).

טלפון: 03-751-6893

הזמנות אונליין: https://ontopo.co.il/burek


*התפריט משתנה מעת לעת אך אינו מפורסם. הביקורת מתייחסת למנות בביקורי.

*במעמד ההזמנה ניתן לציין מגבלות ורגישויות כדי שיהיה ניתן להתאים את חלק מהמנות (מניסיוני לא היו תחליפים לצמחונים בכל סבבי המנות בארוחה).