ברווזי - *נסגר*

ברווזי היא ה"סנדוויצ'יה העירונית" החדשה בתל אביב (רחוב טשרניחובסקי) של רז רהב שהצליחה להטריף לא מעט אנשים. כריכים ממש לא עושים לי את זה אבל התפריט בברווזי הצליח קצת לעורר לי את בלוטות הטעם.

כשתגיעו למקום אולי תתבלבלו לרגע, למרות שמדובר בסנדוויצ'יה 'בלבד' יש גם מקומות לשבת והעיצוב די יפה ונעים (למען האמת זהו חלק מלובי של בית מלון).


כיאה לסנדוויצ'יה, תזמינו בדלפק ותקבלו זמזם וכאשר יגיע תורכם תוכלו לגשת לקבל את הכריכים על מגש ממותג בברווזים.

ישנן שמונה אופציות בתפריט, אך בביקורי בשעת צהריים (סביבות 13:00, כאשר המקום פתוח בין 7:30 ל17:00) נשארו רק שלושה סוגי כריכים לבחור מתוכם. אם תהיתם לצערי זהו לא מקרה חד פעמי, כבר שמעתי על אנשים שהגיעו ולא נשאר להם ולו כריך אחד לבחור ועזבו אתת המקום בידיים וקיבות ריקות. נראה שהמקום לא ערוך עד הסוף לגל האנשים שמציף אותו למרות שהוא פועל כבר מספר חודשים.

אני שמתי עין על כריך הכרוב הסגול המדובר ועל כריך הרוסטביף ושניהם כמובן אזלו מהמלאי כבר בשעת הצהריים המוקדמת. לבסוף בחרתי בשני כריכים אחרים שנשמעו מסקרנים:



מקרוני וגבינה - הכריך הגיע קטן מאוד אבל הוא בהחלט מספיק כי הוא כבד (לא מאוד כבד). המאק אנד צ'יז היה "מושחת במידה" והכריך ככלל חריף במידה והיה די טוב לטעמי.

ספייר ריבס - במקור מגיע בקוראסון שזה איפה שעובר הקו האדום שלי (קוראסון אני אוכלת רק עם משהו מתוק בפנים) אז די התבאסתי כי כאמור נשארו לי רק שלוש אופציות לבחור מתוכן. "למזלי" גם הקוראסונים אזלו אז הוא הגיע הפעם בלחם ובחרתי בו. הכריך היה עסיסי ושחיתותי אך בחלק מהביסים הייתה חמיצות חזקה מידי, אבל שרדתי. ממראה ראשוני וגם קצת מהטעם נראה היה כי מדובר בעוף ולא בספייר ריבס אבל היה בהחלט טעים. מה שכן, יש הבדל משמעותי בגודל של שני הכריכים, ראו בעצמכם.

הלחם בשני הכריכים היה קלוי מעט ודי טעים, אך מעט יבש.



ההמתנה לסנדוויצ'ים הייתה ארוכה ומוגזמת והגיעה כמעט ל25 דקות (!), זה נחמד שהסנדוויץ' יוצא חמים וטרי ולא מגיע מויטרינה קרה אבל זה בהחלט לא הצפי לזמן ואפילו במסעדה האוכל מגיע יותר מהר אז זה היה די מוגזם.

לגבי המחיר- לא זול. ארוחה של שני כריכים יחד עם בקבוק סודה אישי הגיעה ל110 שקלים, כלומר ממוצע של 55 שקלים לאדם, מחיר שלא יבייש כמעט ישיבה בבית קפה נורמלי ולכן בעיניי הוא קצת גבוה מידי, גם אם חלק מהמרכיבים איכותיים ויקרים יותר.


מה שיפה זה שליד הדלפק יש עמדה עם מים קרים לקהל הלקוחות, מפיות, מגבונים, סכו"ם ועוד ובאמת החוויה מתמקדת סביב הסנדוויצ'ים (למרות שתוכלו להוסיף סלט מעניין או תפוח אדמה מעושן ולקנח בגלידה אמריקאית).



כמו שכבר אמרתי, כריכים זה לא הקטע שלי אבל היה די טעים בברווזי. עם זאת, "לא נפלתי" ואפשר להכין כריך טעים במידה דומה גם בבית (למרות שאני כנראה תמיד אעדיף לאכול בחוץ). לא חושבת שאבוא שוב במיוחד, אלא אם כן יזדמן לי להגיע במקרה לאזור, אולי אנסה את שני הכריכים שרציתי במקור...


לסיכום:​

מחיר: 45 ש"ח לסנדוויץ' בממוצע, כאשר גודל הסנדוויץ' משתנה ומפתיע בהתאם לסוג (לטובה ולרעה).

שירות: שירות עצמי. ההמתנה לכריך הייתה ארוכה ומוגזמת (25 דקות).

טעם: כריכים מיוחדים והיה נחמד מאוד.

רעש: שקט ונחמד.

עיצוב: הופתעתי לטובה, מעוצב יפה.

מידת ניקיון: היה נקי ואסתטי.

הערות: עדיף שתגיעו מוקדם כדי שישאר לכם מה להזמין.


התפריט המלא: