סר עבדול SIR ABDUL

הפעם הלכתי לבקר ב"סר עבדול". בר-מסעדה חדש ביפו, במרחק קצרצר משוק הפשפשים, בחסות השפית ליאור אוחיון שעלתה לכותרות לאור השתתפותה בתכנית הריאלטי "מאסטר שף".

המקום תפור על צמד המילים הכיפי והאהוב שכולנו תמיד רוצים ממנו עוד "#אוכל_ואווירה". אני לעומת זאת הגעתי למקום ביום שישי בערב בשעה מוקדמת יחסית, 19:00, כך שהאווירה אמנם לא הייתה בשיאה כי המקום היה מאוד ריק, אבל ככל שהתמלא באנשים האווירה נהייתה יותר מורגשת וחלק עיקרי מהערב (אגב, אני מניחה שהימים ה"חזקים" של המקום הם חמישי, שישי צהריים ומוצ"ש, אבל אל תתפסו אותי במילה, רק משערת). מעבר לכך, האווירה מורגשת ומונגשת דרך העיצוב של המקום עם הגרילנדות, המזרקה המרשימה עם מלאך בראשה, השנדילירים בפנים והצמחייה, וכל זה ממש בלב יפו. בנוסף, במקום מתנגנת מוזיקת טכנו קלילה שמשדרגת כמובן את האווירה.






כרגע המקום נמצא בהרצה והתפריט שכולל 12 מנות בהחלט מתאים לשיירינג - גם מבחינת הסגנון וגם מבחינת הגודל (המנות ברובן אינן קטנות אלא בינוניות). ההיילייט שנראה שהמקום רוצה לקדם לצד האוכל הוא קוקטיילים בעיקר, אם כי טעון שיפור בתחום זה וגם אם תרצו יש כמובן חלופות אלכוהוליות אחרות (אבל אם חשקתם לרגע בשתייה חמה, דעו שלא תמצאו אותה כאן).

תפריט הקוקטיילים נמצא גם הוא תחת הרצה ועובר שינויים מעת לעת, בביקורי היו בו 6 קוקטיילים שונים והפעם אתחיל מהשתייה:


בחרנו בשלושה קוקטיילים - כולם במחיר של 46 ש"ח.

אדמירל ג'נרל אלאדין - קוקטייל על בסיס וודקה עם טעמים של ליים, אננס ו"תיבול" מיוחד של טימין. אהבתי את העיצוב וההגשה אם כי הכוס מאוד קטנה ובבנוסף ישנן קוביות קרח בפנים. מחיר די מקומם לגודל שכזה. (ימני בתמונה)

סיינט פטרוס פיז - מדובר בקוקטייל על בסיס אפרול שהיה אמור להיות אפרול שפריץ עם טוויסט מגניב (וורמוט לבן ופלפל שחור) אבל בפועל קיבלנו קוקטייל בטעם מובהק וברמת מתיקות זהה לשל מסטיק בזוקה, לא מוצלח. הצוות ביקש לקבל פידבק והערות לגבי הקוקטיילים אז דאגתי להעביר את זה הלאה והיה נראה שיש כוונה להקשיב באמת ולשנות ובסופו של דבר המקום בהרצה אז כמובן שזה לגיטימי ונסלח. (שמאלי בתמונה)

סיר עבדול'ס מיול - קוקטייל שנשמע עם הרבה מרכיבים (ג'ין, ליים, אגסים, סיינט ג'רמיין, סירופ אניס ועוד) אבל הטעם בפועל הוא היה די פשוט ולא מעניין בעייני, עם טעם אלכוהולי מאוד חזק ולא הרבה מעבר. אציין לחיוב את ההגשה המשגעת, בכלי מיוחד ש"צועק" 'סר עבדול', ממש אהבתי. (אמצעי בתמונה)


ולאוכל: תפריט האוכל מחולק ל-3 קטגוריות - סלטים, מהים אל הצלחת, וטאבון ובשר, בכל קטגוריה ישנן 4 אופציות. אני דגמתי סך הכל 8 מנות מתוך 12 שבתפריט:


סלטים:


בוראטה מלכת הגבינות (58 ש"ח):


בוראטה על סלט עגבניות שרי צבעוני עם מעט ריבת עגבניות שהוסיפה מתיקות מצויינת, שמן בזיליקום בצבע ירקרק משגע שהוסיף ארומה של טעם, בלסמי שכמובן משתלב מעולה ומעל להכל פוזרה קינואה קראנצ'ית ("פופקורן קינואה" כפי שמציין התפריט) שהיוותה טוויסט נחמד ואהבתי אותו. למי שאולי לא מכיר (וכנראה שלא קרא מספיק ביקורות, כי אני ובוראטה זה סיפור אהבה רציני), בוראטה היא למעשה כדור מוצרלה ממולא בגבינת שמנת. כאן גבינת השמנת הייתה נוזלית לגמרי כך שהיא השפריצה ממנה בעת החיתוך. זה "food porn" במיטבו (וסליחה אם הגזמתי...) אבל אם זה משהו שמאפיין את הבוראטות במקום ולא היה מקרי ונקודתי למנה שלי (וראיתי שגם אצל סועדים אחרים שהיו במקום כך זה היה) אז כדאי לציין את זה, כי זה ממש חצה את גבולות הצלחת ולכלך את השולחן ויכל להוביל גם לתקלת מלתחה של אחד הסועדים.



סלט לולי (49 ש"ח):


מהתיאור בתפריט דמיינתי שתגיע מנה בסגנון סלט שוק גדול ומפנק אבל המנה נראתה כמו מנת סביצ'ה מוקפדת. החיתוך היה דק מאוד והטעמים היו מעולים והשתלבו מצויין, אם כי המנה הזו הייתה בהחלט מהקטנות שקיבלנו, גם ביחס לאחרות וגם ביחס למה שציפינו ממנת סלט. אם תהיתם, לפי התפריט בסלט יש קולורבי, מלפפון, שאלוט, סלרי, תפוח ירוק, נענע, פטרוזיליה, שמיר, משמש, צימוקים ושקדים, אני חושבת שהיה שם גם בורגול. הרוטב היה פשוט ומתאים - שמן זית, מלח ולימון.



מהים אל הצלחת:


סביצ'ה מקושט (69 ש"ח):

המנה הזו מוגדרת כמנת הדגל של המקום, ולמען האמת בצדק. אין ספק שזו אחת מהמנות שמבליטות את כך שמאחורי האוכל עומדת יד של שפית ולא של שף, ירידה לפרטי פרטים בעיצוב יפייפה ונשי. מעבר לזה זו הייתה מנת סביצ'ה (דג לברק) כיפית, עשירה ומאוד מוצלחת וטעימה. המנה עוטרה בסלסולי גזר ומלפפון, קרם פטה וטוויל שקדים שהקפיץ את הנראות וגם התאים לארגן עליו ביס מהסביצ'ה ולאכול. הרוטב הצהבהב במרכז הצלחת היה של תפוזים וברנדי, מצד אחד לא השתלב לגמרי וקצת השתלט בטעם, אבל מצד שני היווה טוויסט שונה ומעניין.



טאקו דגים (53 ש"ח):

3 יחידות של טאקו ביס עם בר ים נא, קרם אבוקדו וירקות שונים כמו בצל סגול, צנונית ועשבים ירוקים, יחד עם רוטב של שמן זית, ליים ומלח. הטאקו היה קראנצ'י ולא נרטב מכל התוכן ובאופן מפתיע המנה לא התפרקה לגמרי כשנגסתי בה. הביס היה מוצלח, קליל ומרענן, אבל לא זול (בערך 17 ש"ח בפועל ליחידה וזו מנה לא נוחה ולא מתאימה לחלוקה, כך שהיא מתאימה ל-3 אנשים במקסימום).



פופקורן דג (59 ש"ח):

120 גרם של דג מוסר חתוך לקוביות, מטוגן בטמפורה שהייתה בביצוע מוצלח. ההגשה קצת "שכונתית" אבל עדיין משדרת אלגנטיות עם זילופים סגלגלים של איולי רימונים (שלמען האמת לא הורגש יותר מידי). מנה מאוד כיפית ונוחה לחלוקה.



טאבון ובשר:


סוכריות תפוחי אדמה (39 ש"ח), פוקאצ'ה בטאבון (28 ש"ח):

סוכריות תפוחי אדמה - מדובר בחתיכות תפוח אדמה מטוגנות שלאחר מכן גם נאפות בטאבון עם רוזמרין ומרווה. המנה נקראת סוכריות ולא סתם, זאת מנה מפתיעה ברמת המתיקות שלה, אולי לא כולם יתחברו אליה אבל לי היא הייתה מאוד טעימה.

פוקאצ'ה בטאבון - שהייתה פשוט מאכזבת. פוקאצ'ה די קטנה בצבע חיוור ולא מפתה ומרקם שקצת הרגיש לא טרי (למרות ששאלנו ונאמר שהיא טרייה ונעשית במקום בטאבון) ובנוסף היא גם הייתה תפלה. מנה שחבל ואפילו מיותר ליפול בה אבל מצד שני אני מאמינה שקל מאוד לתקן ולהשתפר בדבר כזה. הפוקאצ'ה הגיעה לצד קרם עגבניות שהיה מצויין וטחינה.



לחמבעג'ין (59 ש"ח):

המנה הזו ככל הנראה מוגשת על פוקאצ'ה זהה לזו שמגיעה כמנה בפני עצמה, כשעליה מונח בשר בקר טחון, מעט עגבניות שרי וירוקים מתובלים היטב ופרוסות צ'ילי אדום. כאן האנמיות של הפוקאצ'ה נבלעה בטעמים נוספים אז סך הכל מדובר במנה טובה שמתאימה לחלוקה.



קינוח - קראק פאי (46 ש"ח):

לקינוח קיבלנו על חשבון הבית קראק פאי. הסבירו לנו שהקינוחים לא נעשים במקום אז המסקנה העיקרית שלי היא שכדאי למצוא מקום אחר לספק ממנו את הקראק פאי.

הקראק פאי היה דחוס וקשה מאוד, בקושי נחתך עם הכפית והיה צריך להפעיל המון כוח. בנוסף הטעמים היו לא מאוזנים בכלל והוא היה פשוט לא טעים.

הקינוח השני שיש בתפריט (גם הוא לא נעשה במקום) הוא של כדור פררו רושה, סתם אם התעניינתם. (טבעוני)



לגבי השירות אני לא יודעת אם הוא היה נקודתי לביקורי אבל הוייב הכללי מצוות המקום היה די שאנן ולא מאורגן. אולי המקום עוד בהתחלה ובגלל שהערב היה מאוד חלש בביקורי ולא לחוץ אז זה גרם לאדישות. מנגד, הייתה נכונות גבוהה מאוד מצד האחמ"ש לקבל הערות ופידבקים אז אני בטוחה שיהיה שיפור במה שעוד צריך.

בסופו של דבר זה לא מקום שבאים אליו בשביל שירות "טיפ-טופ", ואולי זה בסדר כשמבינים שהפוקוס הוא על החוויה עם האנשים שבאים איתם לצד אוכל שקל לאהוב ונחמד לחלוק, אלכוהול וקוקטיילים באווירה כיפית.


#יפו #אוכל_ואווירה

לסיכום:​

מחיר: עבור 8 מנות ו-3 קוקטיילים - 611 ש"ח לפני טיפ.

שירות: יש מקום לשיפור אבל המקום עדיין בהרצה אז אני לא ממהרת לשפוט.

טעם: מנות מגוונות וכיפיות לחלוקה לצד אלכוהול וקוקטיילים.

רעש: מוזיקת טכנו ברקע, מוסיפה לאווירה.

עיצוב: מצד אחד פשוט ולא מרגיש מתאמץ, אך רואים שהושקעה מחשבה. המקום יפה והעיצוב מוסיף לאווירה.

מידת ניקיון: יש מקום נוסף להשתפר (היה ריח רע ולא ברור בחלק מאזור הישיבה החיצוני והשירותים לא היו מספיק נקיים).

הערות: כדאי להזמין מקום מראש (במיוחד לקבוצות גדולות ובסוף השבוע).

כתובת: פנחס בן יאיר 4, תל-אביב.

שעות פתיחה: א'-ה' 19:00-00:00 ; ו'-ש' 12:00-00:00.

טלפון: 053-7769738


תפריט: