top of page

אבוקדה AVOCADA

סוף-סוף עשו את הכבוד הראוי לאבוקדו והביאו את הקונספט המושלם מחו"ל- מסעדה שכולה א-ב-ו-ק-ד-ו! (יש!)

אז אחרי שהשם "אבוקדה", של מסעדת האבוקדו החדשה שנפתחה בתל-אביב רץ בכל מקום ומקום, החלטתי שהגיע הזמן לבדוק האם המקום שווה באמת:


הסתנוורתי מאבוקדו



המקום פתוח בימים ראשון עד חמישי, ובשישי מוצע בראנץ'. בשלב זה ביחסינו, אתם כבר צריכים לדעת שאני ובראנץ' זה זוג אוהבים, אז השקמתי בבוקר (סתם לא באמת. המקום נפתח בעשר) והגעתי הישר בפתיחה למקום.


לקראת החורף שמו קירוי למרפסת הקטנה של המקום שהיא די פשוטה בעיצוב, אפילו מאוד פשוטה - שולחנות, כיסאות ועציץ אחד, וגם מעט צפופה (אפשר ללכת על "cozy" אם זה עושה לכם טוב, אבל נראה לי שאם כל אחד מהשולחנות בחלל זה היה מלא במצב של 4 סועדים לשולחן המקום היה הופך לאסון). אני ישבתי בחלל זה.

החלל הפנימי, לעומת זאת, מעט יותר מעוצב ומעניין:


טוב, מספיק. בואו ניגש לאוכל:

בבראנץ' תקבלו גם את התפריט הרגיל של המקום וגם את התפריט היומי של הבראנץ'.

מה תמצאו בתפריט? אבוקדו מסבחה (בבראנץ'), אבוקדו ברולה (בבראנץ'), טוסט אבוקדו קלאסי עם אופציה לתוספות שונות כמובן (סלמון, ביצה עלומה, פטריות..), סלטים, מנה בסגנון יפני ועוד..

לטבעונים שביניכם: נתנו פינת תפריט שכבר מסכמת לכם הכל. 1-0 לאבוקדה!


I AV♡CAD♡ U


חלק מהמנות נשמעות מאוד מעניינות ומיוחדות, לוקחות את הגימיק של מסעדות האבוקדו לכיוון של משהו יותר מתוחכם, וחלקן קצת יותר בנאליות (אבל מה רע..).

קצת לגבי הצלחות (שכבר ראיתם בעצמכם): באבוקדה "מקפידים" על צלחות "מרושל". אני לא יודעת אם זה נובע מנוחות מסוימות או כדי ליצור חוויה קלילה, בסופו של דבר הרי מדובר במסעדת קונספט ולא במסעדת קז'ואל. בחלק מהמנות זה היה מאוד חביב ויפה בעייני ובאחרות זה היה נראה מעט "עצלני". (אולי אני קצת מגזימה, אבל אתם יודעים שיש לי סטנדרטים גבוהים).


מה הזמנתי?:


OPEN vs. CLOSED

מנת הקרואסון אבוקדו הייתה יותר פשוטה אך מאוד טעימה! בקרואסון היו אבוקדו (דה), תרד חלוט, ביצה עלומה (שהתפוצצה מושלם, ממש כמו שאני אוהבת) ורוטב הולנדז (כתוב בתפריט רוטב הולנדז-פולנטה אבל לא חשתי במשהו "תירסי"), בתפריט כתובה שבמנה יש גם עגבניה אך אנחנו לא קיבלנו אותה במנה (והיא לא ממש חסרה לי).

המנה הוגשה על ערימת עלים שלא היו מתובלים כלל ולא הוסיפו יותר מידי לטעם. אולי זה היה מיועד כדי לייפות את ההגשה אבל היה אפשר להתאמץ במשהו קצת יותר טעים בעייני.

*המנה לקוחה מתוך תפריט הבראנץ'.


המנה ה'מתוחכמת' יותר שבחרנו הייתה אבוקדו ברולה. התיאור בתפריט היה נשמע מעולה: חצי אבוקדו, תערובת של פטה-יוגורט-צ'יפוטלה-קרם גורגונזולה (שנצרבה קלות), קרם סלק, בצל ירוק קציפת שיטאקי. התיאור נשמע לי משוגע (בקטע טוב) ומאוד טעים כך שעל אף שהוא מכיל טעמים מעט מעושנים שאני לא מאוד אוהבת אמרתי לעצמי שאני חייבת לנסות, משהו בשילוב הדליק אותי ממש. הצילחות היה ממש נחמד אבל בטעמים לא התחברתי, אולי באמת זה נבע מהטעם המעושן- אם אתם בעניין כנראה שתהנו ממנה מאוד. טעמתי מכל המרכיבים השונים והם היו מוצלחים.


בנוסף, לקחנו סלט מגי ושרי, בגודל של חצי מנה, כדי להוסיף משהו מרענן וקליל. בעייני המחיר ביחס לגודל ולמרכיבים היה די מעצבן, 34 ש"ח לקערה קטנה עם כמה עגבניות, אבוקדו, מעט גבינה מגורדת ונענע. למען האמת בתפריט כתוב שבסלט ישנם גם בצל כבוש, פלפל חריף, יוגורט בופאלו ועוד ועוד, אך לא הרגשתי את כל המרכיבים הללו וגם לא ראיתי אותם. אולי באותו יום הסלט הגיע בורסיה שונה מעט אך לא קיבלנו התראה על כך. בנוסף, המחיר בעייני היה גבוה מידי.


מבחינת האבוקדו עצמו, הוא היה טעים, טרי וירוק בכל המנות. גם אם זה לא תמיד היה ככה בפועל, נראה שניסו לחבר אותו להיות מרכיב חשוב ומרכזי בכל מנה כך שאכלתי הרבה ממנו, ולא, לא חטפתי הרעלת אבוקדו.



לשתייה (14-17 ש"ח): בחרנו באמריקנו קר, קפה קר ומיץ תפוזים, שהיו בסדר גמור, התפוזים סחוטרי כמו שאני אוהבת.


2-0 לאבוקדה:

הרגיש לי שניסו לתת לי חוויה שלמה באבוקדה, שלא סובבת רק סביב אוכל ושירות כמו בשאר המסעדות ובתי הקפה, אלא ירדו לרזולוציות שממש עשו לי את זה:

הסכו"ם היה בגוון כסוף כהה, הכוסות היו מזכוכית עם גוון שחור והן היו מהממות(!), גם הצלחות קיבלנו נגיעה קצת שונה, הן מעוטרות כולן בפס כחול מסביב, מה שמוסיף שמחת חיים וקלילות לכל מנה ומנה, מאוד יפה בעייני.

אפילו סוג הנייר של התפריט והאטב שהיה שחור הוסיפו לחוויה!

בנוסף לכך, לאורך כל הארוחה התנגנה מוזיקה קלילה של בוקר, לא חזקה מידי, שממש "הרימה את מצב הרוח" (המשפט הכי זקן שלי עד היום) והוסיפה מאוד לאווירה של המקום.


לגבי הקינוחים: טעמנו את גלידת האבוקדו ואת מוס השוקולד-אבוקדו.


גלידת האבוקדו (18 ש"ח) - מגיעה בסגנון גלידה אמריקאית בגוון ירקרק חיוור ועדין. היא סופר מפתיעה, בסוף הלק תרגישו באמת בטעם של אבוקדו! אף פעם לא אכלתי אבוקדו בצורה שכזו אז זה היה מעט מוזר אבל בהחלט מעניין וחווייתי, סה"כ טעים והתרשמתי לטובה. הגלידה הגיעה עם זילוף שוקולד, קשיו וקוקוס מעל.


מוס שוקולד-אבוקדו (28 ש"ח)- האמת? לא טעים. אין דרך אחרת להגיד את זה. ניסינו וניסינו אבל המראה שלא בדיוק מעורר תאבון, בשילוב עם טעם שהוא פשוט לא מוצלח הובילו לכך שאחרי שתי כפיות לא נגענו יותר במוס. כנראה ששמן אבוקדו פשוט לא הולך טוב עם שוקולד.


בקיצור, אם כבר קינוח- תנסו את הגלידה.


לגבי השירות: כפי שכבר ציינתי, הגענו בפתיחה, כלומר המקום לא היה בתפוסה מלאה (לאורך כל שהותינו, אם כי הוא התמלא תוך כדי). למען האמת, למנות לקח מעט יותר מידי זמן להגיע (40 דקות עד שהגיעו כל המנות). בנוסף, ברקע היו הרבה עיכובים בשולחנות אחרים. טוב, מקום חדש, נסלח להם.



הפתעה: לא החלטתי מה אני חושבת על זה או מה הרעיון שעומד מאחורי זה, אבל באבוקדה נמצא חדר "אינסטגרם סודי". כדי להגיע לחדר הזה תצטרכו לעבור בתא שירותים (שאגב היו מאוד נקיים) ותוכלו לעשות איזו תמונה אם בא לכם... לא הבנתי כל כך את הקטע, אבל מגניב! יאללה!


לסיכום:​

מחיר: עבור 2 מנות, חצי מנת סלט, 3 שתייה ו-2 קינוחים- 220 ש"ח לפני טיפ.

שירות: השירות היה אדיב, אם כי המנות התעכבו מעט מהמקובל.

טעם: טעים.

רעש: הייתה מוזיקה שתרמה לאווירה.

עיצוב: נראה שהושקעה מחשבה בעיצוב, אבל אני חושבת שהיה אפשר להביא לתוצאה קצת יותר מוצלחת.

מידת ניקיון: נקי מאוד.

הערות: לא ניתן להזמין מקום מראש.

כתובת: לילינבלום 39, תל-אביב.

שעות פתיחה: ימים א'-ה' 10:00-23:00, יום שישי ושבת 10:00-16:00 (בראנץ').


התפריט המלא:




bottom of page