מחניודה MACHNEYUDA

חייב לעשות כבוד גם למחניודה, אחת מהמיוחדות במינה - באווירה, במיקום (מספר פסיעות מלב שוק מחנה יהודה), באוכל.. במחשבה על התוצאה של הכל ביחד.

המחניודה היא הכוכבת הגדולה של קבוצת המסעדות "מחניודה" בראשה עומד השף אסף גרניט (יחד עם יודל'ה- ממש מול למחניודה, הסדנא, טלביה, בר יין, הדקל 3-יחסית חדשה בקבוצה ועוד כמה מסעדות מכובדות בחו"ל- בלונדון תמצאו את פלומר עטורת השבחים, דה ברברי וקואל אופיס ובפריז את בלגן).




אז הגעתי למחניודה! (כמובן שהזמנתי מקום חודשים מראש, אבל לזה אתן פוקוס יותר ברור בהמשך) על השולחן כבר חיכו ה"מפיות" סטייל ה'מחנה'- מגבת אישית משובצת לכל סועד, כחלק מאווירת השוק השכונתית והשמחה של המקום. על כל מגבת כמובן תפור השם "מחניודה" (הפרטים שאני אוהבת) ומיד תקבלו תפריטים שמשתנים על בסיס יומי ועונתי. גם מראה תפריט האוכל והשתייה מתכתב עם האווירה - תפריט היין כתוב בתוך מחברת שורות קטנה חומה של פעם עליה הטביעו כאילו כתם של כוס יין ואפילו הפונט מתאים לסגנון.






עיצוב המקום מצד אחד מאוד לא עקבי, מפוזר ושכונתי מעט, ומצד שני מהווה חלק נכבד מהאווירה. כל שולחן נראה קצת אחר, על הקירות תלויות המון תמונות שונות, המסעדה די קטנה ומחולקת לשתי קומות ותחת גרם המדרגות תמצאו שלל ירקות ופירות טריים שהגיעו היישר מן השוק ובקרוב יהוו מרכיב במנה שתזמינו, צלחות החלוקה שתקבלו יהיו כנראה שונות זו מזו ומאוד ביתיות בסגנון שלהן, ועוד כל מיני אי-דיוקים שיוצרים בלגן שעושה שמח!

במקום מתנגנת לאורך כל היום מוזיקה ישראלית ברובה בווליום גבוה כך שאין בילוי יותר מושלם וכיפי מזה, כי לזה גם מצטרף אוכל ברמה גבוהה ביותר!


כיוון שהתפריט עונתי ומתבסס על חומרי הגלם הזמינים, הוא מעט משתנה. יש מנות שהן קבועות, כאלו שכל עוד מזג האוויר מאפשר הן לא משתנות, ויש כאלו שמגיעות בחורף, עוזבות בקיץ ולהיפך.

התפריט מחולק ל-3 קטגוריות- "עד 54", "עד 72" ו"צפונה מכאן". שתי הקטגוריות הראשונות מתאימות מאוד לחלוקה בשולחן, ו"צפונה מכאן" כבר מתאים יותר למנות עיקריות.



ה-פולנטה (58 ש"ח):


המנה כנראה הכי פופולרית של המחניודה זו הפולנטה. תקבלו צנצנת זכוכית שברגע שתפתח יצא ממנה ניחוח כמהיני משכר. לפולנטה עצמה מרקם לא מאוד חלק, מעט גריגירי (בקטע טוב) והיא מגיעה עם רצועות רחבות של פרמז'ן, חתיכות אספרגוס וראגו פטריות. מנה חובה וכיפית לחלוקה.



סלט בנדורה (54 ש"ח):

סלט מושלם עם עגבניות שרי שונות צבעוניות, עגבניות צלויות (טעימות ברמות), רוקט, רצועות בצל סגול, קרוטונים גדולים וקראנצ'יים מאוד, קרעי באפלו מוצרלה מצויינת, והסוד- הרוטב הצהוב! מרוב שהוא טעים מגיעים למצב שגם מנגבים את מה שנשאר ממנו! מסתבר, שההשראה לרוטב היא ה"מיץ של הסלט", שנשאר בסוף וכולם רוצים ממנו- גאוני! בקיצור, סלט מעולה ובהחלט מומלץ.



סלט פטוש (53 ש"ח):

בביקור שלי בחורף הוא לא היה, ובביקור האחרון שהיה לי בקיץ הבנתי למה- אחד המרכיבים העיקריים בסלט הוא אבטיח, וזה מעולה! הסלט מתבסס בין היתר גם על ירוקים שונים מרעננים, פלפל קלוי מתוק ועדין, גילופי פקוס (מלפפון ערבי שמזכיר קצת קישוא), חתיכות פיתה קראנצ' וגבינת ברינזה עיזים מפוררת מעל. השילוב הוא הזוי אבל מצויין!



מאפה כורדי עתיק (48 ש"ח):

המנה הזו צריכה להיות מדוברת לא פחות מהפולנטה. המאפה הזו הוא חלומי. אלוהי. מושלם.

מאפה בצק ממולא בעלי בר ומוגש לצד סלט ירוק מתובל היטב עם בצל, סומק, מתבל יוגורט וסחוג מעלי גפן. המאפה שמן וטוב, נימוח ועדין מאוד בנגיסה, המילוי במידה הנכונה והבצק משגע. הכל שם כל כך נכון ומדוייק. היוגורט לצד המנה גם הוא מאוד מיוחד, מרקם משחתי וטעם חמוץ. אהבתי גם את ההגשה האותנטית של המנה, אם כי היא משתנה. המאפה מגיע ב-4 חתיכות.



דגים נאים:

ניסיתי בביקורי הראשון מנה של טונה נאה שהייתה חלומית ונחקקה לי בזכרון כאחת ממנות הטונה הטובות שאכלתי בחיי (ברשימה תמצאו גם מנה מהקיטשן מרקט, מהסלאס וממלגו ומלבר). מדובר בסשימי טונה שמגיע על קרם פרש עם פיסטוקים, רכז רימונים וגרגרי רימון, ירוקים שונים ושמן זית איכותי. מנה מעולה. 64 ש"ח.


בביקורי האחרון, הסשימי טונה לא היה בתפריט והתבאסתי מאוד (אני חסידה של טונה אדומה). ובמקומה הייתה מנת דג נא אחרת של אינטיאס שפחות קרצה לי, אבל אני כל-כך שמחה שבחרנו להזמין אותה, היא הייתה מעולה לא פחות: ארבע פרוסות יפות של סשימי אינטיאס מוגשות על קרם שמנת-פלפלת עם פיסטוקים, דובדבנים וירוקים שונים. פרשי ומושלם, מתובל היטב והשתלב מדהים עם האינטיאס. 68 ש"ח.



שיקשוקית (56 ש"ח):

מנה מאוד "עממית" של קבב מפורק, טחיגורט (טחינת יוגורט), פסטו, אריסה, לימון כבוש ועגבניות שרי - הכל ביחד במחבת קטנה ועמוסה והיא מוגשת לצד לחם. מנה טובה ויהנו ממנה אוהבי הבשר, הטחינה, החריף.. בקיצור, אלו שאוהבים את כל המרכיבים שציינתי מעלה!



ועכשיו נראה לי שאפשר לעבור לעיקריות...


מנת הפסטה "עבודה ערבית" (78 ש"ח) שונה מכל מנת פסטה שאי פעם טעמתי. הטעמים מעושנים קלות מחמאת חציל שרוף ובין המרכיבים גם גבינת ברינזה עיזים וזעתר. רצועות הפסטה שלעצמן מזכירות פסטת פפרדלה - רצועות רחבות. אני אישית פחות אוהבת טעמים שרופים/מעושנים אבל טעמתי מהמנה והיא באמת הייתה מאוד מיוחדת ומעניינת ואפילו קיבלה אצלי בשולחן את התואר של "הפסטה הכי טעימה שאכלתי בחיי!".



"ושבו דגים לגבולם" (138 ש"ח):

שני נתחי לברק מרשימים על מצע של ירקות מבושלים שונים כמו שעועית, מנגולד, בצל, עגבניה. מגיעים יחד עם אריסה, פסטו, טחינה ולימון. מנה מצויינת עם נגיעות "שוק" ברורות. הדג שלעצמו היה עשוי מצויין.



פילה בקר (161 ש"ח):

מנה שזכתה לפחות תשבוחות אצלנו בשולחן. 3 נתחי פילה בקר שנראה כי נחתכו לרוחב (ולא היו עבים מספיק), מוגשים על רבע כרוב לבן (בערך) שכנראה נאפה בתנור ועליו זולפה טחינה ובצד הוגשה הקלאסיקה האידיאלית - פירה. בעיניי הפילה היה טוב אבל אכלתי מנות בשר הרבה יותר טובות בעבר, הטחינה לא השתלבה כלל עם הבשר או עם הפירה כך שהכרוב לא ממש נאכל. מעבר לכך, למרות שמדובר בבשר, המנה מעט יקרה מידי לטעמי.



כבדים על פירה (86 ש"ח):

מנה טובה מאוד ופופולרית. הכבדים עשויים היטב, מגיעים עם בצלים צלויים, שום קונפי וחמאת סילאן (מה שיוצר מתיקות במנה) ומוגשים על ה"פירה הטוב בעולם", כפי שמציין התפריט (ויש מצב שזה נכון).



*בהתחלה קיבלנו לחמים וטחינה (על חשבון הבית). הטחינה קרמית ומלאה בלימון, ממש טובה. הלחמים היו טובים גם הם.


לשתייה:

האווירה ממש צועקת "תזמינו קוקטייל" (טוב, גם בירה מתאים) ואני התאהבתי בקוקטייל "סקיטלס" של המחנה- טעמים חמצמצים ומתקתקים חזקים, כשבסוף הלגימה מרגישים גם את האלכוהול. ממליצה. 47 ש"ח.



קינוחים:

עוגת בנופי מושלמת שאכלתי בביקורי בחורף - הוגשה לנו עם ריבת חלב ובננה מקורמלת מעל. מומלצת מאוד. 44 ש"ח.



אחד הקינוחים הטובים שאכלתי- הבוואריה של המחנה. בוואריה שמעליה יש קרם טופי עם פרוסות של שקדים (כנראה מסוכרים, הם מאוד קראנצ'יים וכיפים). קשה להסביר כמה זה טעים, אז פשוט תזמינו אותה. 39 ש"ח.


קינוח 5 יחידות- קינוח שוקולדי שחיתותי של חתיכות בראוניז עם קרמו שוקולד, רוטב שוקולד שנשפך מעל ומיקס אגוזים ובוטנים. מוגש על בסיס של שמנת חמוצה והורכב מולנו בשולחן על ידי המלצרית. קינוח די פשוט בטעמים (שהיו די מרירים) אבל הוא היה ממש מעולה ולי באופן אישי הזכיר שוקולד מהילדות (רוטב שוקולד של פעם, על בסיס קקאו וחמאה). קינוח ממש טעים והוא מתאים לחלוקה. 50 ש"ח.


לגבי השירות - מה שאני מעריכה אצל אסף גרניט, חוץ מזה שהוא גאון ויצר קונספט שהוא מצליח ליישם בכל מדינה שהוא רק חושב עליה (וגם לככב איתו בכל רשימת מסעדות מכובדות שהיא, עם צורך בהזמנה חודשים מראש), זה שהשירות (לפחות במחניודה) דווקא לא 'מותאם' לאווירה השכונתית. המלצרים מקצועיים ואדיבים והאוכל יוצא מהר.


ו..אם עשיתי לכם חשק, זה הזמן שלי להתנצל. ה"בעיה" העיקרית עם המחניודה זה שצריך להזמין מקום חודשים מראש. הסיכוי להשיג שולחן בהתראה קצרה לערב יום חמישי או לצהריי יום שישי (הזמנים הכי פופולריים) הוא כמעט ואפסי, אולי יתמזל מזלכם אם תהיו זוג, וגם לאמצע השבוע נדרשת הזמנה מראש (אני את שתי ההזמנות האחרונות שלי ביצעתי בערך 3-4 חודשים מראש, לאמצע השבוע!). בקיצור, ממליצה לכם להזמין מקום כבר מעכשיו!


#אוכל_ואווירה

#ירושלים


לסיכום:

מחיר: תופתעו, אבל לא מאוד יקר. בשולחן ל-8 אנשים שכלל 11 מנות ראשונות, 5 מנות עיקריות, 2 קינוחים, 5 שתייה אלכוהולית ו-2 שתייה רגילה- 1588 ש"ח לפני טיפ, כלומר ממוצע של 200 ש"ח לסועד לפני טיפ! גם בביקורי הקודם הממוצע לסועד עמד על מחיר דומה.

שירות: מעולה.

טעם: מעולה עוד יותר!

רעש: מוזיקה שמחה בווליום גבוה!

עיצוב: ברוח השוק- בלגן בעיניים שמתאים לאווירה.

מידת ניקיון: נקי.

הערות: הזמינו מקום הרבה זמן מראש.

כתובת: בית יעקב 10, ירושלים.

שעות פתיחה: א'-ה' 12:30-16:00, 18:30-00:00, ו'- 11:30-15:00, ש' 18:30-00:00.

טלפון: 02-533-3442

הזמנת מקום אונליין: https://ontopo.co.il/machneyuda/he-il


תפריט:

*משתנה על בסיס יומי ועונתי, אבל כדי שתוכלו לקבל רושם, הנה תפריט מדצמבר 2018 ומיולי 2019: